כשחליתי קיבלתי הרבה מאוד ספרים, ובכל מרפאה שהגעתי אליה תמיד היתה מונחת ערימה של עלונים או חוברות שעליהם היו מתנוססים שמות בומבסטיים כמו "המסע אל עצמך", "המדריך לחופש" – כותרות שמעולם לא הבנתי איך הן יכולות לעזור לי, כי הבחירה שלי להתמודדות עם המחלה היתה מעשית מאוד. זה יישמע מוזר, אבל כמו בכל בהתארגנות לקראת כל הפקה אחרת – ארגון מסיבה, הפקת חתונה או תכנון טיול – ניהלתי את תהליך ההחלמה, הייתי בקיאה באינפורמציה, הבנתי את המשמעות של כל דבר, הפכתי לרופאה של עצמי. ולכן, כמפיקה בנשמה, היה לי ברור שאני זקוקה למשהו אחר לגמרי – משהו פחות אישי, פחות רוחני, ובעיקר משהו הרבה יותר פרקטי. חשבתי על משהו כמו מדריך טיולים קטן ושימושי שקונים לקראת נסיעה לחו"ל, כזה שמרוכזים בו המלצות, ציוני הדרך והטיפים הכי טובים. חיפשתי מדריך כזה, ומשלא מצאתי החלטתי לכתוב את "מכורה לחיים" – מדריך שימושי להחלמה מסרטן השד. הכתיבה של המדריך נעשתה בזמן אמת תוך כדי ההתמודדות, כדי שלא אשכח שום פרט. היה לי חשוב ללקט בו את כל האינפורמציה הרלוונטית. עשיתי זאת מתוך תקווה ואמונה שאוכל להעניק לעצמי ולנשים אחרות כלים שימושיים להתמודדות עם המצב החדש שנחת לתוך חיינו משומקום. כתבתי בלשון נקבה באופן טבעי אבל החלטתי להשאיר זאת כך משום שבאופן יחסי מעט גברים חולים בסרטן השד, אם כי המעטים שביניהם בהחלט יוכלו למצוא מענה במדריך זה. כשסיימתי לכתוב את הטיוטה הראשונה, נתתי אותה לקריאה לכמה אנשים קרובים ומומחים. כולם פה אחד אמרו שדרוש מדריך כזה, כי הדרך שלי היתה מאוד אסרטיבית וחזקה, אבל באותה נשימה הם ציינו שהדרך הזאת לא בהכרח מתאימה לכל אחת.
אני שמח לראות שאת מתמודדת בצורה כה טובה עם הסרטן. בת זוגי, לצערנו נבדקה אצל כמה רופאים החל מגיל צעיר, בידיעה שהסרטן הוא גנטי במשפחתה, אך למרות זאת היה איחור באבחון סרטן והגידול התגלה בשלב לא סימפטי במיוחד(אם שלב כלשהו יכול בכלל להיות סימפטי). אולי אם אעניק לה את הספר שלך היא תראה דברים בצורה קצת יותר חיובית..
השבמחק