התקשרתי לתאם את הממוגרפיה הראשונה שלי. על טופס ההפניה הרופא כתב "דחוף" אבל אני, שלא ידעתי את משמעות לוחות הזמנים של "דחוף", נפלתי על מזכירה שקבעה לי תור לעוד שלושה שבועות.
שבוע מיום ההפניה הרופא צלצל אלי וקולו היה מודאג. "עדיין לא קיבלתי את התשובות שלך," אמר, ואני עניתי "איך תקבל? יש לי תור רק בעוד שבועיים." הוא נשמע נסער, "אבל אמרתי בפירוש דחוף! דחוף זה תוך שבוע עם התוצאות!"
זה היה הרגע שבו הבנתי שכנראה יש ממה להילחץ.
צלצלתי שוב למכון, ואחרי שהרמתי את קולי, באופן מאוד מפתיע קיבלתי תור ליום המחרת.
בתום הבדיקה אמרו שישלחו לי את התוצאות בתוך עשרה ימים. אבל בחורה ששמעה את הדו-שיח, תפסה אותי במסדרון ואמרה לי, "אל תוותרי. הזמן פה קריטי. לאמא שלי זה הציל את החיים."
אף על פי שבאותה נקודת זמן לא תפסתי את המשמעות של המשפט שהיא אמרה לי, אני חייבת לה תודה, כי ייתכן שהיא הצילה את חיי. (מוזר, הבחורה הזאת היתה העתק של אחת הנשים היחידות בעולם שלא הסתדרתי איתן. כנראה באותו שלב זו היתה תחילתו של תיקון.) חזרתי למזכירה והסברתי לה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שאני לא הולכת הביתה בלי תשובות "אבל תראי... וזה בלתי אפשרי... ואין רופא..." אבל אני התעקשתי. אמרתי שאחרי שהם נתנו לי לחכות שבוע סתם, אין מצב שאני מוותרת, והוספתי שגם אם אצטרך לישון במכון אני לא יוצאת מכאן בלי פענוח של התוצאות. ונחשו, יצאתי עם תשובה. במקרה הזה לצערי העקשנות משתלמת.
רק בשביל שתקבלו קצת פרופורציה – לבדיקה הגנטית רצו לתת לי תור לעוד שנה! כן כן, אתן קוראות נכון. בהתחלה חשבתי שזו בדיחה, הסברתי שיש לי ניתוח עוד שלושה שבועות ושאם אני אכן נשאית, אולי אני צריכה בכלל לעבור כריתה דו-צדדית והניתוח מיותר, אבל מהר מאוד הבנתי שהבחורה רצינית לגמרי, ושזה התור היחיד שיש לה. כמעט שהתייאשתי. שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אגיע בארון, וחזרתי שפופה הביתה. ואחרי ימים של מלחמת התשה קיבלתי תור שנקבע לשבוע לפני הניתוח. את התשובה של הבדיקה קיבלתי כמה שעות לפני הניתוח... אני נשבעת לכן – זה אמיתי.
פה חשוב לי להדגיש: במסע ההחלמה שלכן אתן לא רק נלחמות במחלה, אתן נלחמות גם בשיטה, בביורוקרטיה, אבל לא באנשים שמוציאים אותה לפועל, ולכן דעו לתמרן נכון כך שתוכלו להשיג את מבוקשכן. תמרנו כך שתמצאו את הדרך לרתום את האנשים שמתנהלים בתוך הביורוקרטיה המעייפת הזאת לעזור לכן. גייסו אותם לטובתכן. צריך לדעת מתי ללחוץ ובשביל מה ומתי ללטף. זכרו, אתן בסך הכול מבקשות עזרה לטובת הבריאות שלכן! כל אחת מכן תמצא את הדרך שלה. והאמת היא שלא משנה מהי הדרך, העיקר שהיא תעזור לכן לנהל את ההחלמה.
